העליון: סיווג מכס לא מספיק מעניין 

רקע

בימים אלה (18.10.23), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור הנוגעת על פסק-דין במחוזי, שקבע סיווג של כלי שיט לצרכי מכס (1). מדובר במחלוקת הנוגעת לכלי שיט מפואר שהסיע נוסעים לשיט תענוגות. התובעת טענה שמדובר באוניה להסעת נוסעים בפרט 89.01, ובית המשפט קבע שמדובר ביכטה בפרט 89.03 החייבת במס קניה. בית המשפט העליון קבע שסיווג מכס אינה סוגיה בעלת השלכות רוחב מספיקות, ולכן אינה מצדיקה ערעור נוסף בבית המשפט. 

מה היה סיפור המקרה?

התובעת היא חברה זרה מאיי מרשל, שרכשה כלי שיט מתוצרת איטליה ורשמה אותה תחת דגל דלאוור, ארה"ב. כלי השיט נכנסה לישראל במהלך שנת 2014. במהלך השנים 2016-2017, יצאה כלי השיט למספר תיקונים בקפריסין, וחזר למרינה בהרצליה. עם כניסתו, ביקשה רשות המכס להשית מכס, מס קניה ומע"מ בגין היבוא לישראל, זאת משום שבעת מסוימת, הוטל מס יוקרה בערך של 15% על יבוא יכטות, בתוספת מע"מ. המסים בסך של 750,000 ש"ח שולמו, והוגשה תביעה לבית המשפט. 

בתחילה הועלו טענות כנגד חיוב יכטות במס קניה, אך בשלב מסוים השתנתה חזית המחלוקת, לסיווג לצרכי מכס.

התובעת טענה לסיווג כלי השיט בפרט 89.01 לצו ("אניות נוסעים, סירות טיולים, מעבורות.. וכלי שייט דומים להובלת נוסעים או טובין") בו לא הוטל מס קניה, ורשות המכס טענה לסיווג כלי השיט בפרט 89.03 לצו ("יכטות וכלי שיט אחרים להנאה או לספורט.."), בו הוטל מס קניה.

בית המשפט נדרש להכריע אם מדובר באוניה להשטת נוסעים או ביכטה, לצרכי מכס. 

התובעת טענה כי היא עשתה שימוש בכלי השיט בנמל אילת לצורך השטת נוסעים בשכר, על כן לצרכי מכס אין מדובר ב"יכטה" אלא ב"אנית נוסעים". רשות המכס טענה כי כלי השיט יוצר ע"י חברה איטלקית המתמחה ביכטות יוקרה, וכי הוא עוגן בנמל שהיא עיר נופש. רשות המכס טענה עוד, כי לפי הפרסומים, כלי השיט שימש ל"שיט תענוגות", כגון טיולים רומנטיים ולא להסעת נוסעים ממקום למקום. רשות המכס טענה עוד, כי פרט מכס 89.03 מתייחס ל"יכטות" ו"כלי שיט אחרים להנאה או ספורט", ומכאן שהשימוש "להנאה או ספורט" מתייחס רק לכלי השיט האחרים, בעוד יכטות מכל סוג שהוא, תהא מטרתן אשר תהא, נשארות מסווגות בפרט זה. 

בית משפט השלום (מאי 2022), דחה את התביעה וקבע כי מדובר ביכטה החייבת במס קניה (2).

בית המשפט המחוזי, בפסק-דין מפברואר 2023, קבע ברוב דעות של שני שופטים נגד אחד, שמדובר ביכטה ולא באונית נוסעים (3). מעניין לציין ששופט המיעוט סבר, כי מאחר וכלי השיט משמש לשיט תענוגות מסחרי במימי מפרץ אילת תמורת שכר, והנישום עצמו אינו עושה בכלי השיט שימוש אישי- אין מדובר ביכטה לצרכי מכס אלא באוניה להסעת נוסעים.

בעלת כלי השיט לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. 

מה פסק בית המשפט העליון?

מכיוון שמדובר בערעור שני, ובסך הכל "גלגול שלישי" של הפרשה, כשלב מקדמי, נדרש בית המשפט העליון לקבוע האם יש בפרשה אפקט רוחבי או בעל השלכות רוחב שמצדיקות דיון בערעור שכזה. בית המשפט קבע שאין כאן השלכות רוחב, באומרו: "..עצם העובדה שהמחלוקת בה עסקינן נוגעת לסיווג פרט מכס, אינה, כשלעצמה, הופכת את העניין דנן לכזה המעורר שאלה בעלת השלכות רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי"".

בעלת כלי השיט ניסתה לטעון שהסוגיה העקרונית היא: האם כלי שיט המשמש לשיט תענוגות, הוא יכטה או אונית נוסעים לצרכי מכס.

בית המשפט העליון דחה טיעון זה, וקבע שבתי המשפט הקודמים ביססו את ההחלטה גם על מאפיינים פיזיים של כלי השיט, על אופן הפרסום, ולא רק על השימוש בפועל. כמו כן, קבע בית המשפט שפסקי-הדין הקודמים עסקו בסיווג הספציפי של כלי השיט הזה ולא בסוגיה העקרונית שניסתה התובעת לטעון.  על כן, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, וחייב את בעלת כלי השיט בתשלום הוצאות של 5,000 ש"ח.

• מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

כזכור, במהלך אוגוסט 2013 החלה מדינת ישראל להטיל מס קניה על מוצרי יוקרה וביניהם גם יאכטות המסווגות בפרט 89.03 לצו תעריף המכס. כלי שיט, מעצם טבעם, שטים ממקום למקום ובדרך כלל אינם נשארים במקום אחד. בשל כך, כאשר החלו כלי שיט לעזוב את ישראל ולשוב אליה לאחר מועד הטלת המס, התעוררו מחלוקות בין בעלי יאכטות לרשות המכס בסוגיה זו. בין היתר, בשל כך, הוגשו לבתי המשפט מספר תביעות בהן ניסו התובעים לתקוף את עצם חוקיות הטלת מס קניה, אך נסיונות אלה, לרבות בתביעה ייצוגית, נדחו, והגבייה אושרה.

בתביעה הנוכחית, נראה כי התובעת הבינה כי הסיכוי לעצירת הגבייה לכשעצמה, נמוך. על כן, התובעת ניסתה להתגבר על החיוב באמצעות טענת סיווג יצירתית, יש לומר, וניסיון לייצר פרשנות למונחים "אנית נוסעים" שבפרט 89.01 ו"יאכטה"  שבפרט 89.03, אך בתי המשפט למרבה צערה, דחו את הטענה, כולל בשלב הערעור במחוזי ברוב דעות. יש לשים לב, ששופט דעת המיעוט במחוזי, על בסיס אותן העובדות בדיוק, סבר שמדובר באונית נוסעים ולא ביכטה, אך גם הוא ציין שכלי השיט עשוי להיות יכטה לצרכי מכס, אם לא היה מושכר בעבור שיט תענוגות לאחרים. 

יש לשים לב, ששופט בית המשפט העליון סבר שתביעה הנוגעת לסיווג בפרט מכס, כשלעצמה, אינה בעלת השלכות רוחב מספקות כדי להצדיק ערעור נוסף בבית המשפט העליון. בכל הכבוד, ניתן לחשוב על עמדה שונה, לפיה סיווג מכס הוא עניין רוחבי המשפיע לא רק על בעלי הדין המתדיינים אלא על כל מי שמייבא טובין דומים. 

הפניות:

(1) רע"א 2863/23 ‏Maria Yachting Ltd‏ נ' מדינת ישראל רשות המיסים‏, פסק-דין מיום 18.10.23, השופט יחיאל כשר. ב"כ הצדדים: לבעלת כלי השיט: עו"ד אילן אורלי. לרשות המיסים: עו"ד ניסים עזרא.

(2) ת.א. (שלום חיפה) 10808-03-18 Maria Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 24.5.22, כבוד השופט הבכיר רמזי חדיד. 

(3) ע"א (מחוזי חיפה) 26244-09-22 Maria Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל, פסק-דין בערעור מיום 6.2.23, הרכב השופטים: אמיר טובי, איל באומגרט, רבקה איזנברג.